אני חושב שאם הייתי יכול לקחת לדוגמא את כל הסיפור הזה של באנג'י הייתי הופך אותו לעסק הרבה יותר משתלם ממה שהוא. ידוע שהרבה אנשים עושים באנג'י בחול כי זה יותר זול אולי, לא בטוח יותר בטיחותי. אם זאת המשיכה של אנשים רבים לזרוק עצמם מגובה רב בין אם זה גשרים ובין אם זה מנופים תמיד מעוררת אצלי חשיבה מסקרנת לעסק יותר רווחי בארץ. בטח כבר ניחשתם - באנג'י.
מזה כבר 20 שנה אני עובד בחברת הובלות מנוף שמתמחה בהובלת מכולות ושינוע של מטענים כבדים כגון קונטיינרים וכדומה. לא פעם היינו מקבלים עבודות כאלו לא שגרתיות מן ההובלות שאנו מבצעים לבוא לאיזה ימי כיף של צה"ל או ימי סטודנט באוניברסיטאות עם המשאיות שלנו. להרים מנופים ובעצם ממנופים אלו היו זורקים את האנשים שהיו צורחים עד הגג. לא פעם הסתכלתי על זה וחשבתי שזה יכול דווקא להיות מאוד רווחי לקנות שתי משאיות עם מנופים עליהם ולייעד אותם בעצם כעסק באנג'י בלבד. כל קפיצה כזאת עולה לפחות 300 שקל אז למה לא כמה קפיצות ביום ובתוך שנה אפשר להחזיר השקעה. העניין הוא שהיה צריך להשיג מלא אישורי בטיחות ואישורי עסק ספורט אתגרי וביטוח שעולים הרבה כסף. וכן לשאלתכם הבאה, כבר בדקתי את העניין לעומק.
העניין הוא שגם עבור המשאית וגם עבור המנוף צריכים אישורים ורישיונות. למרות שיש לי רישיון להפעיל מנופים לגובה מסוים, אני צריך לשדרג את הגובה שלי לפחות לעוד 10 מטרים, כי באנג'י זה לפחות מ- 30 עד 40 מטר לגובה התחלתי. בנוסף לכל החששות, לעזוב את מקום העבודה זה גם קצת מפחיד. אין ספק שהובלת מכולות היא לא מסוג ההובלות הקטנות של מעבר דירה אנו מדברים על מטענים ששווים לפחות כמה אלפי אם לא מיליוני שקלים. כל שינוע כזה טומן בחובו אחריות גדולה, כזאת שלא משתמעת לשתי פנים. לכן השיקול הזה של לעזוב מקום עבודה שבו צברת שם וגם מעמד וללכת לפתוח עסק שלא בטוח שהוא כזה יציב מעמיד ספקות נוספות. אני פשוט לא רוצה להתעורר עוד מספר שנים עם פנסיה קטנה ולדעת שלא עשיתי שום דבר בחיים ולא הובלתי שום תהליך ולא בניתי שום דבר שהוא שלי.
כנראה שאני צריך לישון על זה עוד קצת, לא יודע. אני מאמין שגם מחר וגם עוד חודשים נוספים אני אמשיך לבצע הובלת מכולות. אני כזה בן אדם, הנה אני בא וכותב על החלומות ועל המאווים שלי ובסוף תמיד אני נשאר בתור בלוגר, ולא יוזם אמיתי שיוצא לים וחבל.
מזה כבר 20 שנה אני עובד בחברת הובלות מנוף שמתמחה בהובלת מכולות ושינוע של מטענים כבדים כגון קונטיינרים וכדומה. לא פעם היינו מקבלים עבודות כאלו לא שגרתיות מן ההובלות שאנו מבצעים לבוא לאיזה ימי כיף של צה"ל או ימי סטודנט באוניברסיטאות עם המשאיות שלנו. להרים מנופים ובעצם ממנופים אלו היו זורקים את האנשים שהיו צורחים עד הגג. לא פעם הסתכלתי על זה וחשבתי שזה יכול דווקא להיות מאוד רווחי לקנות שתי משאיות עם מנופים עליהם ולייעד אותם בעצם כעסק באנג'י בלבד. כל קפיצה כזאת עולה לפחות 300 שקל אז למה לא כמה קפיצות ביום ובתוך שנה אפשר להחזיר השקעה. העניין הוא שהיה צריך להשיג מלא אישורי בטיחות ואישורי עסק ספורט אתגרי וביטוח שעולים הרבה כסף. וכן לשאלתכם הבאה, כבר בדקתי את העניין לעומק.
העניין הוא שגם עבור המשאית וגם עבור המנוף צריכים אישורים ורישיונות. למרות שיש לי רישיון להפעיל מנופים לגובה מסוים, אני צריך לשדרג את הגובה שלי לפחות לעוד 10 מטרים, כי באנג'י זה לפחות מ- 30 עד 40 מטר לגובה התחלתי. בנוסף לכל החששות, לעזוב את מקום העבודה זה גם קצת מפחיד. אין ספק שהובלת מכולות היא לא מסוג ההובלות הקטנות של מעבר דירה אנו מדברים על מטענים ששווים לפחות כמה אלפי אם לא מיליוני שקלים. כל שינוע כזה טומן בחובו אחריות גדולה, כזאת שלא משתמעת לשתי פנים. לכן השיקול הזה של לעזוב מקום עבודה שבו צברת שם וגם מעמד וללכת לפתוח עסק שלא בטוח שהוא כזה יציב מעמיד ספקות נוספות. אני פשוט לא רוצה להתעורר עוד מספר שנים עם פנסיה קטנה ולדעת שלא עשיתי שום דבר בחיים ולא הובלתי שום תהליך ולא בניתי שום דבר שהוא שלי.
כנראה שאני צריך לישון על זה עוד קצת, לא יודע. אני מאמין שגם מחר וגם עוד חודשים נוספים אני אמשיך לבצע הובלת מכולות. אני כזה בן אדם, הנה אני בא וכותב על החלומות ועל המאווים שלי ובסוף תמיד אני נשאר בתור בלוגר, ולא יוזם אמיתי שיוצא לים וחבל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה